|
New Page 1
|
אריאל שרון - מפקד יחידה 101 ומוביל פעולות התגמול
בשנת 1950 עובר אריאל שרון הכשרה כמפקד גדוד ולאחר מכן מתמנה לקצין המודיעין של
פיקוד צפון. ישראל סובלת מהתקפות מקומיות של ערבים על יישובים יהודים, אך לא
מצליחה למצוא מענה מתאים.
באחת ההתקפות נחטפים שני חיילי צה"ל. על רקע התקפה זו, פונה משה דיין, מפקד
פיקוד צפון דאז, לאריאל שרון ומבקש ממנו לבחון אם קיימת אפשרות להוציא לפועל
מבצע שבמסגרתו ייחטפו שני חיילי לגיון ירדנים. שרון מוציע לפועל את המשימה עוד
באותו הלילה. הוא וחייל נוסף, שלמה גרובר, מתגנבים לעמדת שמירה בגשר אל חוסיין
העובר מעל נהר הירדן וחוטפים שני חיילים ירדנים לשטח ישראל. משה דיין מברך את
אריאל שרון על הביצוע המהיר.
בשנת 1952 יוצא אריאל שרון לחופשה מצה"ל לטובת לימודי מזרח תיכון באוניברסיטה
העברית. תוך כדי לימודיו מתמנה אריאל שרון למפקד גדוד מילואים בחטיבת ירושלים.
במסגרת תפקידו כמפקד גדוד המילואים, הוא מורה על נקיטת פעולה נגד נשות כפר קטנה
הערביות החוצות את הגבול לתוך שטח ישראל בדרכן לשאוב מים מבאר. אריאל שרון מורה
לחייליו לארוב לנשים ופורס במקביל בקרבת מקום יחידת מרגמות, כדי שיוכל להגיב
במקרה שארטילריה ירדנית תגיב על הירי. במסגרת הפעולה הורגים ארבעה קצינים
ישראלים שתי נשים העושות דרכן בחזרה מהבאר. יחידות מרגמה ירדניות פותחות באש על
יישובים יהודיים, ויחידת המרגמה של שרון משיבה אש. פקחי או"ם, המוצבים במקום
כדי להבטיח את קיומה של הפסקת האש, מביאים לסיום התקרית.
הפלישות העוינות של ערבים נגד יישובים יהודיים ממשיכות. צה"ל לא מצליח לתת מענה
וממשלת ישראל נוקטת מדיניות הבלגה.
בחודש יוני 1953, מישאל שחם, מפקד חטיבת גולני, משיג את אישור המטה הכללי לפעול
נגד הכפר הערבי נבי סמואל, מקום מושבו של מוסטפה סמואל, העומד בראש מיליציה
ערבית. שחם מבקש מאריאל שרון להרכיב כוח ולצאת לתקיפה. אריאל שרון מגייס שבעה
לוחמים, מתדרך אותם ומצייד אותם בכלי נשק ובתחמושת. שרון ולוחמיו לא מצליחים
ליישם את כל יעדי המבצע. הם מפוצצים מבנה אחד בקצה הכפר ושבים לבסיסם. אף על פי
כן, מישאל שחם שבע רצון מהתוצאות, לאור ביצועיו הכושלים של צה"ל עד כה. בעקבות
הפעולה, מורה ראש הממשלה דוד בן גוריון להקים כוח מיוחד שיבצע פעולות מאחורי
קווי האויב, בתגובה לתקיפות הערבים. משה דיין, ראש אגף מבצעים בצה"ל, ממנה את
אריאל שרון לפקד על הכוח המיוחד. אריאל שרון פורש מלימודיו ומגייס כארבעים
חיילים המהווים את כוח הקומנדו הנקרא יחידה 101. האימונים של לוחמי יחידה 101
נמשכים מספר חודשים. לאחר שלב האימונים אריאל שרון מתחיל לשלוח את החיילים
למשימות סיור ומארבים מעבר לגבול. אריאל שרון מתגלה כמנהיג טבעי היודע להעביר
לחייליו את המסר שהכל בידיהם, שהם אחראים להצלחת המשימה. לוחמי יחידה 101
מבצעים את משימותיהם בלבוש אזרחי, ללא מכשירי קשר, ציוד רפואי או תוכניות
חילוץ.
בחודש ספטמבר 1953, מטיל המטה הכללי של צה"ל על יחידה 101 לגרש את שבטי הבדואים
מהנגב ולהרחיק אותם אל מדבר סיני. חייליו של אריאל שרון פושטים על המחנה
הבדואי, יורים ללא אבחנה, מחרימים כלי נשק ושורפים אוהלים. הבדואים נמלטים
ומשאירים מאחור פצועים רבים. אריאל שרון ולוחמי יחידה 101 מנהלים במשך מספר
ימים מרדף אחר הבדואים ומניסים אותם מהנגב.
פלישות הערבים נמשכות מעזה ומסיני. אריאל שרון חוזר ומבקש מהמטה הכללי אישור
לפעולות תגמול. המטה הכללי מאשר לבסוף לתקוף את מחנה הפליטים אל בוריג' בעזה.
יחידה 101 של אריאל שרון תוקפת את המחנה. 15 ערבים נהרגים בתקיפה, ביניהם נשים
וילדים. אריאל שרון מדגיש באוזני לוחמיו כי הפעולה נגד מחנה הפליטים אל בוריג'
מוצדקת גם במחיר של הרג אזרחים כדי לא לאפשר למקום להפוך לקן טרוריטסים.
בליל ה- 13 באוקטובר, 1953, לוחמי פידאיון מסתננים ליישוב יהוד ורוצחים את
שושנה קיניאס ושניים מילדיה בשנתם.
בעקבות הרצח, מתקבלת החלטה בפיקוד העליון של צה"ל לתקוף את הכפר קיביה, הידוע
כמעוז של טרוריסטים. אריאל שרון ולוחמי יחידה 101 מונחים להשתלט על הכפר, לפוצץ
בתים ולגרום למספר מקסימלי של נפגעים בנפש.
אריאל שרון יוצא למשימה בכפר קיביה בראש כוח מוגבר: יחידה 101 ופלוגת צנחנים.
הלוחמים מצוידים בכלי נשק ובמאות קילוגרמים של חומר נפץ. בהגיעם לכפר קיביה,
הגברים תושבי הכפר נמלטים. לוחמי של אריאל שרון מניחים חומרי נפץ בבתי הכפר
ומפוצצים אותם, מתוך הנחה מוטעית שהבתים ריקים. הם לא מוודאים שההנחה נכונה.
בתקיפה מוחרבים בחומרי נפץ 45 בתים. 69 אנשים נהרגים. מחציתם נשים וילדים. רוב
ההרוגים הם תושבים שהתחבאו בבתיהם בזמן שלוחמיו של שרון פוצצו אותם. בצד
הישראלי אין נפגעים. אריאל שרון יטען לימים כי הוא אישית בדק את רוב הבתים אך
לא מצא שם איש.
בתאריך 19 באוקטובר, 1953, זמן קצר לאחר הפעולה בקיביה, ראש הממשלה דוד בן
גוריון משקר לאומה בשידור רדיו וטוען כי אף יחידה של צה"ל לא עזבה את בסיסה
בליל התקיפה בקיביה. הוא טען כי מה שקרה בקיביה הוא ככל הנראה יוזמה מקומית של
קבוצת מתיישבים יהודים שסבלו מתקיפות מקיביה.
לאחר פעולת קיביה, מבצעים לוחמי יחידה 101 של אריאל שרון פעולות נוספות בעומק
שטח האויב, אך פעולות אלה הן מוגבלות בהיקפן ומטרתן בעיקר סיור ואיסוף מודיעין.
בחודש ינואר 1954, הרמטכ"ל משה דיין מחליט למזג בין יחידה 101 של אריאל שרון
לבין גדוד הצנחנים. אריאל שרון מתמנה לפקד על הגדוד המתוגבר.
הגדוד תחת פיקודו של אריאל שרון עובר אימונים מפרכים ויוצא לתקיפות קטנות
בירדן. באחת התקיפות נפגע אריאל שרון בירכו מכדור.
בחודש מרץ 1955 יוצאים כמה לוחמים בכירים מהגדוד של אריאל שרון, בהנהגתו של
מאיר הר ציון, למסע נקמה פרטי בירדן. הם רוצחים חמישה בדואים כנקמה על רצח
אחותו של מאיר הר ציון בידי אנשי מיליציה ערביים. אריאל שרון נחקר על חלקו
באירוע אולם מכחיש כל קשר.
שנת 1955 היא שנה רצחנית מבחינת פיגועים שמבצעים אנשי פידאיון ביישובים
יהודיים. בפברואר 1955 יוצא הגדוד של אריאל שרון לפעולת תגמול נגד בסיס של צבא
מצרים. בתקיפה נהרגים 38 חיילים מצרים ושמונה חיילי צה"ל. באוקטובר אותה שנה,
גדוד הצנחנים של אריאל שרון תוקף שוב יעד מצרי, הפעם זהו מבצר קונטילה שבמדבר
סיני. חייליו של אריאל שרון הורגים 10 חיילים מצרים ושובים 22. בפעולה נופלים
שני חיילי צה"ל ונפצעים שניים.
בסוף שנת 1955 אריאל שרון מונחה לתקוף מוצבים סוריים קרוב לכנרת, בתגובה לירי
על דייגים ישראלים. אל התקיפה יוצא כוח גדול המורכב מחיל רגלים, צנחנים וכן
סיוע מהאוויר ומהים. חייליו של אריאל שרון הורים 56 חיילים סורים ושובים 2.
בקרב נופלים 6 חיילי צה"ל ונפצעים 12.
בשנת 1956 גדוד הצנחנים הופך לחטיבת צנחנים 202 במסגרת ארגון מחדש בצה"ל.
בתאריך 10 באוקטובר 1956, חיילי חטיבה 202 יוצאים לתקוף את מתחם המשטרה הירדנית
בקלקיליה בשטח ירדן. התקיפה היא פעולת תגמול על רצח שלושה פועלים יהודים בידי
מסתננים ירדנים. לפני התקיפה מבצעים כוחות תותחנים של צה"ל ריכוך ארטילרי. לאחר
הריכוך, גדוד צנחנים תחת פיקודו של מרדכי (מוטה) גור משתלט על מתחם המשטרה,
מטהר אותו ומפוצץ את המבנה. הירדנים מקפיצים אל המקום כוח תגבור, אך מארב שהציב
במקום גדודו של יהודה רשף בולם את התגבור הירדני מלהגיע אל מתחם המשטרה
בקלקיליה ולאחר קרב מצליח אף להסיג לאחור את כוח התגבור. אך אז מסתבר ליהודה
רשף, כי הגדוד שלו מוקף על ידי יחידות אויב. מכה ארטילרית צה"לית מנסה להדוף את
הכוחות הירדנים המכתרים את הגדוד של יהודה רשף, אך ניסיון זה נכשל. אריאל שרון
שולח צוות חילוץ. הצוות חובר אל הגדוד של רשף והם מתחילים לסגת, אך נתקלים
בדרכם במארב ירדני. לאחר קרב ממושך וקשה הגדוד של רשף וכוח החילוץ ששלח אריאל
שרון מצליחים לבסוף להכניע את האויב ולשוב לשטח ישראל. בפעולת תגמול זו נהרגים
88 חיילים ירדנים ומקרב חיילי צה"ל נופלים 18 חללים. למעלה מ- 50 חיילי צה"ל
נפצעים בקרבות.
פעולת קלקיליה מסמנת את תום עידן פעולות התגמול.
|
Ariel Sharon - Biography Chapters
ביוגרפיה של אריאל שרון
-
על ילדותו
ונעוריו של אריאל שרון
-
על
חלקו של אריאל שרון במלחמת העצמאות
-
אריאל שרון:
מקים יחידה 101 ויוזם פעולות התגמול
-
על חלקו של
אריאל שרון במבצע קדש (מלחמת סיני) ובקרב במעבר המתלה
-
על שנות השפל בקריירה הצבאית
של אריאל שרון
-
חלקו של אריאל
שרון במלחמת ששת הימים
-
אריאל שרון נגד קו בר-לב
-
פעילותו של אריאל שרון לחיסול הטרור הפלסטיני בעזה
-
שלהי
הקריירה הצבאית של אריאל שרון
-
אריאל שרון
במלחמת יום הכיפורים
-
ראשית
הקריירה הפוליטית של אריאל שרון
-
אריאל שרון: אבי
ההתנחלויות
-
אריאל
שרון: תקיפת הכור הגרעיני העיראקי
-
אריאל שרון: מלחמת
לבנון
|